תמונה של שולחן במשרד

עדשה משרדית? לא שמעתי על זה.

מהי עדשה משרדית?

עדשה משרדית כשמה – כן היא, מתאימה לצרכי המשרד. לטווח החדר, המחשב והקריאה.
עדשה משרדית היא עדשה דינמית, כלומר עדשה שמוקדיה משתנים מהמוקד שמותאם למרחק הרחוק ביותר, טווח החדר, ועד למוקד החזק ביותר, המוקד שמותאם לקריאה.

למה בכלל צריך את זה?

כשסבא וסבתא שלנו היו משתמשים במשקפי קריאה, הם בדרך כלל השתמשו בהם לטווח שבין 25-40 ס"מ. לקריאה בערב או במהלך היום או לתפירה. כל צורך ראייתי לטווח הקרוב מאד. גם מי שעבד פעם בעבודה דינמית יותר כמו מכירות בחנות ואז היה צריך לראות את החנות והלקוחות מצד אחד אך גם לעשות חשבון על נייר או בקופה, השתמש במשקפי הקריאה לצורך הטווח הקרוב בלבד במשקפי הקריאה ומייד היה מסיר אותם.

לטוב או לרע, הזמנים השתנו. טווח העבודה שלנו דינמי מאד. אנחנו יושבים מול אנשים (מרחק של מטר וחצי) נכנס מישהו בדלת (מרחק של שני מטרים), חשוב לנו להביט בזמן הפגישה במחשב שלנו (מחשב שולחני במרחק של שמונים ס"מ עד מטר ועשרים ומחשב נייד מרחק של 50-70 ס"מ) ולקרוא את הווטס-אפ שהרגע שלחו לנו (מרחק של 25 ס"מ).

שבשל השינוי הדרמטי באורח חיינו, טווח הראייה לביניים + קרוב הופך להיות בשימוש יותר ויותר, כמעט אצל כולנו, ללא תלות באורח חיינו או מקצוענו. כמעט כל בעל מקצוע מבלה שעות רבות מידי יום מול מסכי המחשב. עבודה רבה מול מסך עלולה לגרום לראייה מטושטשת, כאבי ראש, עיניים יבשות, רגישות לאור ולתופעות נוספות. מעל 75% ממשתמשי המחשבים מעידים על קיומן של תופעות אלה. תופעות אלה מחמירות בסביבות גיל 40 , עם הירידה הטבעית ביכולת הפוקוס מקרוב.

חברים יקרים, העין האנושית אינה בנויה כך!

לכל אחד מהמרחקים שציינתי ישנה דרישה ראייתית אחרת, העין צריכה לעשות פוקוס שונה לכל אחד מהמרחקים הללו. מה שקשה אולי יותר לקבל הוא, שבשלב מסויים בחיינו היכולת להפעיל את הפוקוס הזה לטווחים הקרובים הולכת ונעלמת. כאשר הקושי הזה התחיל לצוץ ולעלות, בחברות האופטיקה המובילות בעולם כמו אסילור, שמיר, רודנשטוק וצייס, פיתחו עדשות דינמיות שזהו בדיוק יעודן.

עדשה משרדית: עדשה דינמית המותאמת לטווח העבודה שלנו.

איך אפשר לקנות את העדשות המשרדיות?

עדשה משרדית לא סתם קונים. עדשה משרדית מותאמת ע"י אופטומטריסט. האופטומטריסט ישאל שאלות מכוונות, תפקודיות במהלך בדיקת הראיה על אופי עבודתכם הספציפי ולפיו יתאים לכם את העדשה המשרדית שלכם.

ישנם מספר סוגים של עדשות משרדיות כמו למשל עדשות הנותנות מענה לעובדים בסביבה משרדית, אך נדרשים גם לראייה מרחוק בשל אורח החיים הדינאמי של רובנו (כשמישהו נכנס למשרד, כשהם צופים במצגת המוקרנת על מסך וכו'). בעדשות אלה שדה ראייה רחב ונוח במיוחד לטווח הביניים, כלומר למסך המחשב וכן לקריאה. הן מתוכננות בהתאם לתנוחת הגוף הטבעית מול מחשב, כך שמול האישון ממוקם המרשם לטווח הביניים.

העדשה המשרדית מיוצרת תמיד לפי מידות המטופל והדרישות הראייתיות שלו.

למשל, אם אצל אדם מסויים טווח העבודה הוא למחשב נייד במרחק 60 ס"מ ולקריאה בלבד- כך יותאמו לו העדשות. במקרה נוסף טווח העבודה יהיה למחשב שולחני אבל אז השאלה היא באיזה מרחק הוא יושב מהמסך ומה גודל המסך. לאדם שיושב במרחק שמונים ס"מ מהמחשב ולאחר שיושב במרחק מטר מהמחשב- יותאמו עדשות משרדיות שונות.

עדשה משרדית דורשת הדרכת אופטומטריסט בפעם הראשונה שמרכיבים את המשקפיים. זה לא מסובך. חשוב מאד להבין איך להשתמש בעדשה משרדית.

זה כמו עדשת מולטיפוקל?

ממש לא!
עדשת מולטיפוקל היא אכן גם עדשה דינמית אבל בזה פחות או יותר נגמר הדמיון בין סוגי העדשות.
עדשת מולטיפוקל היא עדשה עם אינסוף מוקדים לכל המרחקים. עם עדשה משרדית לא ניתן לנהוג או להתנהל לטווח רחוק יותר מאשר הטווח אליו הותאמו.

אני ממליצה לכל מרכיב מולטיפוקל שגם עובד בעבודה משרדית לפנק את עצמו ולהוסיף עדשה משרדית.

עדשה משרדית המותאמת נכון היא תענוג אמיתי

יש דברים שאי אפשר לכתוב עליהם, רק לחוות אותם. אין כמו לראות ממש טוב.

בעדשה משרדית השטח שמוקצה בעדשה עצמה לאיזור המחשב הינו רחב ונוח ומאפשר לראות את כל המסך בבהירות ונוחות וכך גם לאיזור הקריאה, שטח גדול, נעים ונוח למסמכים, למקלדת, לטלפון ולטאבלט.

ימים טובים לכולנו ושנראה רק דברים טובים…

שמש מסוונורת בכביש

מהו סינוור, ולמה אנחנו סובלים מסינוורים?

מהו סינוור?

סינוור נגרם מאחד משני גורמים או משילוב של שניהם:

  1. אור מהשמש או מנורה פוגע במשטח (רצפה, כביש, מכונית, מים, שלג…) ומתפזר. למשל הסתכלתם פעם על מכונית שפוגעת בה קרן שמש בצהרי היום? האור שמתפזר גורם לסינוור.
  2. אור לא מפוזר -ממוקד או שוטף – מתפזר בעין ופוגע בחלקים היקפיים ברשתית העין. כלומר לא בחלקים שאחראיים על מרכז הראייה. התאים שם לא אמורים לקלוט אור בעוצמה כזאת ובדרך כלל קשורים יותר לראיית לילה, ראיה היקפית. תחושת קרני האור הפוגעות באיזורים אלו בעין גורמת לסינוור.

גורמים פתולוגיים לסינוור:

סינוור פתולוגי (הקשור במחלה או ליקוי) נקרא גם פוטופוביה (פחד מאור), קורה לפעמים בגלל ליקויים או מחלות שונות בתוך העין. הליקויים מפזרים אור בתוך העין, גורמים לאור לפגוע בחלקים היקפיים שלא אמורים בדרך כלל לקבל אור בעוצמה גבוהה, ע"י כך נגרמת תחושת הסינוור.

מחלות שגורמות לסינוורים ופוטופוביה יכולות להיות למשל: קטרקט, לאחר ניתוחי לייזר לתיקון הראייה, התאמה לא טובה של עדשות מגע, פציעה או צלקת בקרנית העין וגם לפעמים היפרדות רשתית או זגוגית העין.

איך מתגברים על סינוור?

הדבר הפשוט ביותר הוא להרכיב משקפיים במרשם מדוייק. אם יש לנו משקפיים במרשם לא מדוייק או אפילו אם אנחנו "לא צריכים להרכיב משקפיים" כי יש לנו מספר קטן, חוסר המיקוד יגרום לסינוור בתוך גלגל העין. אור יגיע מפוזר ולא ממוקד לרשתית העין ויגרום לסינוורים.

העדשות שנרכיב צריכות כמובן להיות באיכות גבוהה ולכלול ציפוי אנטי רפלקס.

דבר נוסף הוא משקפי שמש

משקפי שמש רגילים עושים חצי עבודה. אפילו פחות. למה? מכיוון שהם מסננים אור בלבד. משקפי שמש כהים מסננים בערך 80% מהאור. כלומר- פחות אור נכנס לעין. אך על אף זאת- האור שכן נכנס לעין יגיע מפוזר ויגרום לסינוור.

אז מה עושים? מרכיבים עדשות פולרויד

מהן עדשות פולרויד?

עדשות פולרויד הן עדשות שמקטבות (פולאר=קוטב) את האור. אבל מה זה אומר? קיטוב אור אומר סידור האור באלומות ובמישורים ישרים כדי שהאור יגיע מסודר לעין ולא מפוזר. אלומות אור מסודרות אינן גורמות לסינוורים ועל כן עדשות הפולרויד נחשבות לאיכותיות ביותר בתחום ההגנה מסינוורים.

איך מייצרים עדשות פולרויד?

עדשות פולרויד הן בעצם עדשות פלסטיק שקופות (אם יש משקפי ראיה ניתן לייצר עדשות פולרויד עם מרשם) שעליהן מתוחות מולקולות צבע בכיוון אחד וע"י כך האור שנכנס לעין לא מתפזר ולא נוצר סינוור.

למי כדאי להרכיב עדשות פולרויד?

כל מי שמתעסק בספורט אקסטרים בעיקר בסביבת ים/מים או שלג הוא התאמה מושלמת להרכבת עדשות פולרויד. בכל ספורט חוץ (out doors) אחר- גם מומלץ להרכיב עדשות פולרויד כי אפילו בריצה זה לא נעים להיתקל באור מסנוור ולרוץ מסנוורים לכמה שניות עד דקות.
עם יד על הלב- כל מי שרוצה לפנק את העיניים שלו מוזמן להרכיב ולהנות.
רק תיזהרו- אחרי שהרכבתם פולרויד אין דרך חזרה…

מיכל להב רייס

אופטומטריסטית

העיניים מתאמצות מול מחשב

העידן הנוכחי הביא איתו דרישות ראייתיות חדשות

מי שחושב שזה טבעי לעיניים שלנו לשבת 6 שעות ויותר מול מסך המחשב- טועה.

אנחנו יושבים מאד קרוב, מערכת הראייה שלנו כל הזמן מתאמצת לשמור על הפוקוס. הדרישה הזאת לא טבעית לנו.

מהו פוקוס?

משהו בסיסי שחשוב וכדאי לדעת:

אין דבר כזה פוקוס מוחלט. העין כל הזמן מפעילה מאמץ יתר ומאמץ מופחת כדי שנראה חד לקרוב. לכן כל הגוף נכנס למתח ומאמץ.

תוסיפו את זה למתח בו אנו נמצאים מכתיבת הטקסט או מהעבודה היומיומית או מדברים אחרים שמטרידים אותנו שלא קשורים לראיה בכלל וקיבלתם חגיגה שלמה.

מהו הפתרון האופטי הטוב ביותר לעבודה מול מחשב?

למי ש"מבלה" מעל 4 שעות ביום מול מחשב מומלץ להרכיב עדשות מיוחדות למחשב שמפחיתות את המאמץ הזה שאנחנו עושים כדי לקבל פוקוס. העדשות האלה נקראות אנטיפטיג (anti-fatigue). יש בהן תוספת מדורגת קטנה בחלק התחתון של העדשה שמאזנת את התנודות שאנחנו עושים כדי ליצור פוקוס. העדשות האלה מקלות על מערכת הראיה ומה שהכי חשוב-

בריאות יותר לעין.

אני עצמי מרכיבה אותן והתאמתי אותן לכל חבריי ההייטקיסטים או עובדי המשרדים למיניהם. הצלחה מטורפת. מסוג הדברים הקטנים והחכמים שאנחנו יכולים לעשות כדי לשפר את איכות החיים שלנו.

למה יש משקפי מולטיפוקל שעולים הרבה וכאלה שעולים מעט?

אפתח ואומר שלא אסביר שוב מה הם משקפי מולטיפוקל כי כתבתי על זה פוסט שלם.

עדיין יש לי הרגשה שיש כל כך הרבה צרכנים מבולבלים שלא מבינים איך במקום אחד משקפי מולטיפוקל ב- 1000 ₪ ובמקום אחר מציעים להם עדשות ב- 4000 ₪.

בואו נדבר על מכוניות.

יש כל כך הרבה הבדל בין סוגי המכוניות וגם בין השנתונים שלהן, האיבזור, המנוע, צריכת הדלק ועוד. בואו ניקח לדוגמא משהו אמורפי כמו מכונית: אם תיכנסו לסוכנות רכב ויציעו לכם רכב ב- 10,000 ₪ ואחר כך תיכנסו לסוכנות אחרת ויציעו לכם רכב ב- 40,000 ₪, הרי ברור לכם שלא מדובר על אותו מוצר. אתם לא צריכים אותי בשביל זה…

אז למה זה קשה להבין כשמדובר במולטיפוקל?

הרי ההגיון הבריא אומר בדיוק אותו דבר.

התחושה של "אנחנו לא יודעים מה באמת נותנים לנו" כשמדובר על עדשות למשקפיים ניתנת לפתרון קל ופשוט. היום כל עדשת מולטיפוקל מגיעה עם כרטיס מהיצרן ומספר ההזמנה. לפעמים גם עם שם הלקוח עליהן. בנוסף על עדשות מולטיפוקל ישנה חותמת לייזר עם לוגו היצרן.

קשה מאד לרמות במקרה הזה אלא אם אומרים לכם מראש שנותנים לכם עדשות לא ממותגות ואז זה כבר עניין של אמון בינכם לבין האופטומטריסט המטפל שלכם.

משלמים על מה שמקבלים

למחיר הנמוך יש מחיר.

אספר לכם סיפור.

לפני מספר חודשים התקשרה אלי חברה של אמא שלי, מעט מבוהלת. "עשו לי מולטיפוקל ומשהו לא בסדר". הזמנתי אותה לקליניקה שלי, בדקתי את המרשם של העדשות ואת נתוני המיסגור. הכל היה נראה בסדר. כך גם חדות הראיה שלה עם המשקפיים לרחוק ולקרוב. כששאלתי אותה מה בדיוק מציק לה היא הסבירה שגם במבט לרחוק וגם לקרוב תנועות הראש שהיא צריכה לעשות בשביל לראות טוב שלט או לקרוא פיסקה שלמה בעיתון או ספר הן מאד גדולות ולא נוחות ושקשה לה מאד לעבור ממצב הרחוק בעדשות למצב הקריאה. "איפה קנית אותן?" שאלתי, באחת הרשתות הגדולות, "וכמה שילמת עליהן?" 1000 ₪.

"נו", אמרתי, "בשביל 1000 ₪ נראה שקיבלת יופי של מוצר".

אל תצפו מעדשה ממקור לא ידוע ששילמתם עליה סכום שכזה להיות עדשה שמתומחרת באלפי שקלים.

מה חשוב לבדוק כשרוכשים עדשות מולטיפוקל?

חשוב שהבדיקה תתבצע אצל אופטומטריסט מוסמך, איש מקצוע איכותי, אפשר גם לבדוק המלצות, מישהו שיש לכם אמון בו.

חשוב לשאול אילו עדשות אתם בדיוק מקבלים, כל אחד לפי כיסו. תרשמו לעצמכם בצד ותוודאו שהכרטיס שמגיע עם העדשות תואם את מה שכתבתם.

כדאי לבקש שתים שלוש הצעות מחיר לכמה מוצרים מאותו אופטומטריסט, אך כדאי גם להקשיב להמלצת האופטומטריסט מכיון שהוא ראה כנראה מספיק אנשים מרכיבים עדשות כאלו ואחרות וקיבל משוב ממשתמשים בזמן אמת.

כדאי לבצע את הבדיקה ואת ההזמנה באותו המקום! זה ממש חשוב. ראיתי לצערי לא פעם אנשים שחשבו שהם מוזילים את העלות אם הם מבצעים את הבדיקה במקום אחד ומזמינים את העדשות במקום אחר. הבודק לא יכול לקחת אחריות על ההזמנה אם לא ביצעתם אותה אצלו- גם אם אתם לא רואים טוב ויש טעות במרשם. הוא פשוט יספק מרשם חדש (בדומה לרופא אגב, שנותן טיפול באנטיביוטיקה מסויימת לדוגמא ולאחר מספר ימים כשנוכח שיש כנראה טעות באיבחון החיידק, משנה את סוג האנטיביוטיקה. הוא לא יחזיר כסף… הוא ישנה את המרשם.).

אם ישנה בעיה, המקום ממנו הזמנתם את העדשות תמיד יכול לטעון שהמרשם לא בסדר והמקום בו ביצעתם את הבדיקה יכול לטעון שהרכבת העדשות במסגרת לא טובה. לא תצאו מזה.

אז כמה עולה מולטיפוקל?

שאלת השאלות.

כל המחירים הבאים מתייחסים לעדשות לא דקות וללא תוספות מיוחדות כגון 'מחליף צבע בשמש' או תוספת פריזמות או קוטר מיוחד.

למיטב ידיעתי ישנן היום גם עדשות מולטיפוקל שעולות כ- 500 ₪. אני באופן אישי לא נוגעת בהן ולא מתאימה אותן למטופלים שלי.

עדשות ממותגות טובות ואיכותיות ניתן להשיג ביצור מקומי (היום רוב היצרנים הגדולים מייצרים בישראל) בכ- 3000 ₪.

עדשות ממותגות בהזמנת חו"ל יכולות לעלות בערך 5000 ₪.

לסיכום

תבחרו מטפל שיוכל לתת שרות טוב ושיש לכם בו אמון.

תזכרו שאת העיניים אי אפשר להחליף ומאור עיניים יקר מפז. בשקט בשקט בלי להרגיש העיניים הן האיבר שעובד אצלנו הכי קשה בגוף, כל היום, גם כשהגוף נח.

תתנהגו לעיניים שלכם בכבוד.

לשאלות אענה בשמחה רבה: michal@optisource.co.il

מסנן קרינה במשקפיים אופטיות

עכשיו קיץ. אבל קרינת UV נמצאת סביבנו כל השנה.

כמו שאתם רואים, לא כל פלסטיק חוסם קרינת UV ולכן מאד חשוב לבחור באילו משקפיים אנחנו משתמשים. גם במשקפי שמש וגם במשקפי ראייה.

דוכני משקפי שמש – כן, גם אני כאחד האדם מסתכלת סביבי בדוכנים – על משקפי השמש כתוב 100% UV או 400UV. אני לא יודעת אם זה נכון והאם יש פיקוח על המוצרים האלה.

מה בטוח להרחיב במשקפי שמש? בדרך כלל מותגים עליהם חייב להיות אישור של התקן האירופי CE. אפשר גם לשאול בחנות אופטיקה קרובה האם יש להם מכשיר שמודד UV, ולילדים שלי בטח שלא הייתי קונה בחיים משקפי שמש שיש לי ספק לגבי כשרות התקן שלהם.

אל תשכחו! משקפי שמש לא תקניים או עם סינון UV חלקי הם אפילו יותר מסוכנים מאשר לא להרכיב משקפי שמש בכלל.

למה?

  1. נזק מקרינת UV הינו נזק מצטבר. הוא יכול להתבטא בגיל מאוחר יותר במחלות עיניים שונות כגון פטריגיום, קטרקט, מחלות רשתית שונות ומלנומות למיניהן.
  2. לעין ישנו מנגנון הגנה משלו- כשהעין נחשפת לאור חזק- במקרה זה אור שמש, האישון מתכווץ ומכניס אלומת אור צרה בלבד למרכז הראיה ועל ידי כך נמנעת כניסת קרינה גבוהה לעין. עדיין נכנסת קרינה ולכן רצוי וכדאי להשתמש במסננים שונים כגון משקפי שמש או ראייה עם מסנן UV.
  3. כשאנחנו נחשפים לאור שמש עם משקפי שמש האישון נשאר רחב. משקפי שמש לא תקניים בעצם מסננים את האור אבל לא את הקרינה!!! אם האישון רחב ואנחנו לא משתמשים במסנן קרינה איכותי- יותר קרינה תיכנס לעין ובכך נגרום יותר נזק.

לגבי משקפי ראיה- עדשות עם ציפוי אנטי רפלקס (AR) הן עדשות עליהן יש ציפוי מורכב. עדשות אלו גם מכילות מסנן קרינה. לכן כשאני מתאימה משקפי ראיה אפילו לילדים!!! אני ממליצה בדרך כלל להרכיב עדשות עם ציפוי אנטי רפלקס.

מוגש כחומר למחשבה.

אתם תמיד מוזמנים לשאול שאלות.

מכירים את התנועה של האצבע שמעלה את המשקפיים במעלה האף? זה לא רק עניין אסטתי.

 

מי שמרכיב משקפיים מכיר את התנועה של האצבע עולה במעלה האף כדי להעלות את המשקפיים ולהושיב אותם במקומם.

ה"נזילה" הזאת של המשקפיים מלבד חוסר הנוחות והעניין האסטטי יכולה לגרום לתופעות נוספות של טשטוש ראיה, כפילות ראיה, כאבי ראש, תחושת לחץ ברקות.

כשאתם לוקחים את המשקפיים מהמקום ממנו רכשתם, הקפידו שאיש מקצוע, אופטיקאי או אופטומטריסט, יסתכל איך המשקפיים מונחים עליכם, איפה כיפוף המוט נמצא מאחורי האזנים, איך מונחים האפונים (כריות סיליקון על גשר המשקפיים באמצע המסגרת) והאם המסגרת יושבת עליכם ישר.

עדיין חשוב לזכור כי קיימים בחלוקה גסה, שני סוגי מסגרות עיקריים, מתכת ופלסטיק. שניהם עם הזמן מתרחבים ו"נוזלים" על הפנים ופעם בחודשיים שלושה צריך להגיע שוב לתחזוקה אצל אופטיקאי.

משקפיים בניגוד לחפצים ואביזרים אחרים שיש ברשותנו נוטים הרבה יותר לזוז מכיון שאנחנו מסירים אותם מספר פעמים במהלך היום, לעיתים קרובות תוך כדי משיכה מצד אחד, אנחנו מחליפים בין משקפיים אופטיים ומשקפי שמש וכולי.

לפעמים קורה שלקוח מגיע עם מסגרת שבורה, בורג שנפל או מסגרת עקומה מאד ולא מבין איך זה קרה. אז ככה זה קורה. המשקפיים הן חפץ מאד חשוב ומאד דינמי ופעיל באורח החיים שלנו. תחזוקה טובה תעזור לשמור על המשקפיים שלכם לאורך זמן.

בהצלחה!