תמונה של שולחן במשרד

עדשה משרדית? לא שמעתי על זה.

מהי עדשה משרדית?

עדשה משרדית כשמה – כן היא, מתאימה לצרכי המשרד. לטווח החדר, המחשב והקריאה.
עדשה משרדית היא עדשה דינמית, כלומר עדשה שמוקדיה משתנים מהמוקד שמותאם למרחק הרחוק ביותר, טווח החדר, ועד למוקד החזק ביותר, המוקד שמותאם לקריאה.

למה בכלל צריך את זה?

כשסבא וסבתא שלנו היו משתמשים במשקפי קריאה, הם בדרך כלל השתמשו בהם לטווח שבין 25-40 ס"מ. לקריאה בערב או במהלך היום או לתפירה. כל צורך ראייתי לטווח הקרוב מאד. גם מי שעבד פעם בעבודה דינמית יותר כמו מכירות בחנות ואז היה צריך לראות את החנות והלקוחות מצד אחד אך גם לעשות חשבון על נייר או בקופה, השתמש במשקפי הקריאה לצורך הטווח הקרוב בלבד במשקפי הקריאה ומייד היה מסיר אותם.

לטוב או לרע, הזמנים השתנו. טווח העבודה שלנו דינמי מאד. אנחנו יושבים מול אנשים (מרחק של מטר וחצי) נכנס מישהו בדלת (מרחק של שני מטרים), חשוב לנו להביט בזמן הפגישה במחשב שלנו (מחשב שולחני במרחק של שמונים ס"מ עד מטר ועשרים ומחשב נייד מרחק של 50-70 ס"מ) ולקרוא את הווטס-אפ שהרגע שלחו לנו (מרחק של 25 ס"מ).

שבשל השינוי הדרמטי באורח חיינו, טווח הראייה לביניים + קרוב הופך להיות בשימוש יותר ויותר, כמעט אצל כולנו, ללא תלות באורח חיינו או מקצוענו. כמעט כל בעל מקצוע מבלה שעות רבות מידי יום מול מסכי המחשב. עבודה רבה מול מסך עלולה לגרום לראייה מטושטשת, כאבי ראש, עיניים יבשות, רגישות לאור ולתופעות נוספות. מעל 75% ממשתמשי המחשבים מעידים על קיומן של תופעות אלה. תופעות אלה מחמירות בסביבות גיל 40 , עם הירידה הטבעית ביכולת הפוקוס מקרוב.

חברים יקרים, העין האנושית אינה בנויה כך!

לכל אחד מהמרחקים שציינתי ישנה דרישה ראייתית אחרת, העין צריכה לעשות פוקוס שונה לכל אחד מהמרחקים הללו. מה שקשה אולי יותר לקבל הוא, שבשלב מסויים בחיינו היכולת להפעיל את הפוקוס הזה לטווחים הקרובים הולכת ונעלמת. כאשר הקושי הזה התחיל לצוץ ולעלות, בחברות האופטיקה המובילות בעולם כמו אסילור, שמיר, רודנשטוק וצייס, פיתחו עדשות דינמיות שזהו בדיוק יעודן.

עדשה משרדית: עדשה דינמית המותאמת לטווח העבודה שלנו.

איך אפשר לקנות את העדשות המשרדיות?

עדשה משרדית לא סתם קונים. עדשה משרדית מותאמת ע"י אופטומטריסט. האופטומטריסט ישאל שאלות מכוונות, תפקודיות במהלך בדיקת הראיה על אופי עבודתכם הספציפי ולפיו יתאים לכם את העדשה המשרדית שלכם.

ישנם מספר סוגים של עדשות משרדיות כמו למשל עדשות הנותנות מענה לעובדים בסביבה משרדית, אך נדרשים גם לראייה מרחוק בשל אורח החיים הדינאמי של רובנו (כשמישהו נכנס למשרד, כשהם צופים במצגת המוקרנת על מסך וכו'). בעדשות אלה שדה ראייה רחב ונוח במיוחד לטווח הביניים, כלומר למסך המחשב וכן לקריאה. הן מתוכננות בהתאם לתנוחת הגוף הטבעית מול מחשב, כך שמול האישון ממוקם המרשם לטווח הביניים.

העדשה המשרדית מיוצרת תמיד לפי מידות המטופל והדרישות הראייתיות שלו.

למשל, אם אצל אדם מסויים טווח העבודה הוא למחשב נייד במרחק 60 ס"מ ולקריאה בלבד- כך יותאמו לו העדשות. במקרה נוסף טווח העבודה יהיה למחשב שולחני אבל אז השאלה היא באיזה מרחק הוא יושב מהמסך ומה גודל המסך. לאדם שיושב במרחק שמונים ס"מ מהמחשב ולאחר שיושב במרחק מטר מהמחשב- יותאמו עדשות משרדיות שונות.

עדשה משרדית דורשת הדרכת אופטומטריסט בפעם הראשונה שמרכיבים את המשקפיים. זה לא מסובך. חשוב מאד להבין איך להשתמש בעדשה משרדית.

זה כמו עדשת מולטיפוקל?

ממש לא!
עדשת מולטיפוקל היא אכן גם עדשה דינמית אבל בזה פחות או יותר נגמר הדמיון בין סוגי העדשות.
עדשת מולטיפוקל היא עדשה עם אינסוף מוקדים לכל המרחקים. עם עדשה משרדית לא ניתן לנהוג או להתנהל לטווח רחוק יותר מאשר הטווח אליו הותאמו.

אני ממליצה לכל מרכיב מולטיפוקל שגם עובד בעבודה משרדית לפנק את עצמו ולהוסיף עדשה משרדית.

עדשה משרדית המותאמת נכון היא תענוג אמיתי

יש דברים שאי אפשר לכתוב עליהם, רק לחוות אותם. אין כמו לראות ממש טוב.

בעדשה משרדית השטח שמוקצה בעדשה עצמה לאיזור המחשב הינו רחב ונוח ומאפשר לראות את כל המסך בבהירות ונוחות וכך גם לאיזור הקריאה, שטח גדול, נעים ונוח למסמכים, למקלדת, לטלפון ולטאבלט.

ימים טובים לכולנו ושנראה רק דברים טובים…

עדשות מולטיפוקל

עדשות מולטיפוקל

מהו מולטיפוקל?

מרכיבי משקפיים רבים, סובלים מבעיית ראיה מורכבת, הכוללת קושי בראיה למרחוק (נהיגה למשל או הצגות), קושי בראיה מקרוב (קריאה, תשבצים) וקושי בראיה למרחקים בינוניים (מחשב, משרד). לאנשים אלו, אין ברירה אלא להסתובב עם מספר זוגות משקפיים. ריבוי זוגות המשקפיים עלול להפוך למטרד לא קטן. גם הבלאי והאובדן של כל זוג משקפיים הוא גבוה יותר בגלל ההחלפה. זה הופך להיות התעסקות. ריבוי המשקפיים דורש אחסנה ונשיאה מתמדת, דבר המסרבל את הניידות היום יומית. משקפיים עלולים ללכת לאיבוד או להישכח במקומות שונים, מה שהופך את האדם התלוי בהם לחסר אונים ומתוסכל.

הפתרון ההגיוני הוא עדשות מולטיפוקל.

מהן עדשות מולטיפוקל?

עדשות מולטיפוקל הן עדשות הכוללות בעדשה אחת פתרון לכל המרחקים: ראיה למרחוק, ראיה מקרוב וראיה במרחק בינוני. העדשה כוללת אינסוף מוקדים: החלק העליון מיועד לתיקון ראיה למרחוק, החלק האמצעי מיועד לתיקון ראיה למרחקי ביניים והחלק התחתון מיועד לתיקון ראיה מקרוב.

תכונה זו של העדשות מקלה על מרכיבי המשקפיים, אשר במקום להסתובב עם מספר זוגות משקפיים, יכולים להסתפק בזוג אחד – משקפי מולטיפוקל.

הסתגלות למשקפי מולטיפוקל

כדי להשתמש נכון בעדשות, מרכיב העדשות נדרש ללמוד איך לעבור מחלק אחד של העדשה לחלק אחר. למידה זו היא בעצם תקופת ההסתגלות.

ההסתגלות לעדשות תלויה באיכות העדשות. בעוד שעדשות המולטיפוקל הראשונות שיוצרו היו קשות מאד להסתגלות ודרשו תקופת הסתגלות ארוכה ולא נוחה, הרי שבעדשות המתקדמות שישנו היום תקופת ההסתגלות קלה ונוחה.

סוגי עדשות מולטיפוקל

ישנן כמה רמות של עדשות מולטיפוקל ובינהן מספר הבדלים:

  • רוחב שדה הראיה שמאפשרת העדשה: עדשות שמיוצרות בטכנולוגיה ישנה יותר יוצרות עיוות ראיה בחלקים הצדדיים של העדשה. עיוות זה עלול לצמצם את שדה הראיה ולגרום לאי נוחות בעדשות. בעדשות מולטיפוקל מתקדמות יותר, איזור שדה הראיה גדול יותר והעיוות קטן וכמעט אינו מורגש.
  • המעברים בין חלקי העדשה השונים: תחשבו על המעברים כעל מדרגות המאפשרות לנו להגיע מחלק אחד לחלק אחר. ככל שהמדרגה גדולה וגבוהה יותר כך נדרש מאמץ גדול יותר כדי להגיע למדרגה הבאה ולהיפך, ככל שהמדרגה קטנה ונמוכה יותר כך יתאפשר מעבר נוח וקל יותר מאזור לאזור בעדשה, או יותר נכון לומר: ממוקד למוקד בעדשות המולטיפוקל.
  • הטכנולוגיה בה מיוצרת העדשה: פעם היו מלטשים רק את החלק הקדמי של העדשות. אחר כך יוצרו עדשות שלוטשו גם בחלק הקדמי וגם באחורי כדי להקטין עיוותים. היום עדשות המולטיפוקל מיוצרות בלייזר בשיטה שנקראת free form ומקטינה מאד את העיוותים, מגדילה את שדה הראיה לכל המרחקים ומאפשרת מעבר נוח בין החלקים השונים של העדשה.

מחירים

לאחרונה ישנן המון פרסומות על מחירים זולים מאד של מולטיפוקלים וכל מפרסם מנפנף בכותרת "עדשות מולטיפוקל מהדור החדש" וכו… הצרכן יוצא בעיקר מבולבל ולא מבין למה התבקש לשלם 4000 ₪ כשבטלביזיה יש פרסומת למולטיפוקל ב- 1000 ₪.

ההבדלים בין סוגי העדשות השונים מתבטאים גם במחירם. ככל שהעדשה מתקדמת יותר, וככל שההסתגלות אליה קלה יותר, היא עולה יותר. הבדלי המחיר בין סוגי העדשות השונים עשויים להגיע לכמה אלפי שקלים.

אני ממליצה לכם לקבל הצעת מחיר כתובה לפני שאתם מחליטים לרכוש. בהצעת המחיר תבקשו שיהיה כתוב בדיוק סוג המוצר עליו המליץ לכם האופטיקאי (לא רק שם המותג). ברגע שחברה או חנות נותנת הצעת מחיר כתובה, היא מתחייבת למוצר ולא יכולה לספק משהו אחר. עם ההצעה הזאת תוכלו לעשות סקר שוק ולבדוק בעוד 2-3 מקומות.

אז גם תגלו דבר מפתיע- כשמדובר על אותו מוצר הפער אינו גדול!!!

אצל כל יצרן/ מותג של עדשות מולטיפוקל המחיר למוצר מסויים זהה ומה שמשתנה הוא בעיקר ההנחה שתוכלו לקבל על המוצר המסויים מהאופטיקאי שלכם.

המלצה נוספת שלי- אם הפער לא משמעותי (נאמר עד 400 ₪), הייתי רוכשת אצל מי שאני בוטחת בו ונעימה לי יותר התקשורת איתו. זה בדרך כלל מעיד על השרות שאקבל אחר כך.

לידיעתכם- כל יצרן מוסר, עם עדשות המולטיפוקל כרטיס זיהוי עליו כתוב מספר ההזמנה של העדשות, שם החנות ושם הלקוח. כך תוכלו לוודא שקיבלתם את סוג העדשה עליה שילמתם.

ליעוץ בנושא עדשות מולטיפוקל ולתאום בדיקות אתם מוזמנים ליצור קשר:

מיכל להב רייס
אופטומטריסטית
054-4609987

This is the cornea

הקרנית: מהי, מה מייחד אותה, ועוד

מהי קרנית?

קרנית היא החלק הקדמי ביותר של גלגל העין.

העין אינה איבר אחד והיא למעשה עשויה מחלקים רבים. גלגל העין מכיל את המערכת האופטית ואחד מחלקיו הוא הקרנית. זהו החלק הקדמי ביותר. הוא גם שקוף לגמרי או לפחות אמור להיות שקוף לגמרי.

מבחינת חלוקה אמבריוגנית (חלוקת הרקמות בגוף לסוגים) הקרנית שייכת לאותו חלק שאליו שייך העור שלנו.

מה מייחד את הקרנית?

הקרנית בנויה מסיבי קולגן, בדיוק כמו העור שלנו. הקולגן הוא סוג של חלבון. בניגוד לעור שלנו סיבי הקולגן מסודרים מקבילים אחד לשני ובשכבות שתי וערב בעוד ובעור הגוף שלנו אין סדר בסיבי הקולגן ולכן עור גופנו אינו שקוף.

הקרנית מיוחדת בכך שיש בה 70 מיליון (!!!) סיבי עצב. כן כן. בגלל זה אפילו גרגר אבק קטן שנכנס לעין ומתיישב על הקרנית כל כך כואב לנו.

דבר נוסף שתורם לשקיפות הוא חומר שנקרא מלנין. את סיבי העצב שבגופנו עוטף מלנין ואילו את סיבי העצב בקרנית לא עוטף מלנין ולכן הקרנית שקופה.

ותראו איזו הפתעה ישנו אפילו דבר נוסף שתורם לשקיפות הקרנית- אין בה כלי דם! לכן גם תהליכי החלמה של הקרנית הם די קלים ופשוטים ואפילו תהליך מורכב כמו השתלת קרנית הוא קל יותר מאשר בהשתלת איברים אחרים ואין צורך בתאימות גנטית בין התורם לנתרם.

מחלות המאפיינות את הקרנית

הקרנית נמצאת בחזית העין. העפעפיים נועדו להגן עליה וכך גם רפלקס המיצמוץ. הדמעות אמורות להגן עליה והן מזינות אותה ומכילות נוגדנית.

עדיין היא חשופה מאד יחסית לאיבר עדין כל כך.

וירוסים, חיידקים ואלרגיות מסוגים שונים הם הדברים הנפוצים ביותר.

חבלות ושריטות גם כן.

אסור לזלזל כשיש לנו משהו מציק בעין מכיון שאפילו שריטה קטנה בקרנית יכולה לגרום לצמיחת חיידקים במקום (דלקת או כיב) ובמקרים קיצוניים אפילו ליצירת חור בעין. זהו מצב מאד מסוכן.

סימנים לדאגה: עין אדומה, צורבת, תחושה של חול בעין, דמעות יתר, קושי לפתוח עיניים באור חזק.

קרטוקונוס- קרטוקונוס היא מחלת קרנית. נכון להיום מה שידוע הוא שיש לה כנראה מקור גנטי משפחתי. נישואי קרובים בקהילות סגורות ובתרבויות שונות מגבירות את נפיצות המחלה. המחלה קרטוקונוס היא מחלה בה הקרנית הופכת לדקה יותר במקום מסויים ואז הלחץ הטבעי שיש לנו בגלגל העין דוחף את המקום בו הקרנית דקה יותר- החוצה ואז נוצר מעין בלט= קונוס. במקרים קיצוניים של המחלה הקרנית יכולה להיקרע ואז בדרך כלל הטיפול הוא השתלת קרנית. קרטוקונוס ניתנת לאיתור באמצעות צילום טופוגרפיה של הקרנית. המכשיר קיים היום ברוב הקליניקות לאופטומטריה בארץ.

קרטוקונוס מתפרצת בדרך כלל בשנות העשרה עד תחילת שנות העשרים של אדם. בערך גילאי 15-25.

דברים שכדאי לשים אליהם לב: אם יש חולים נוספים במשפחה, כדאי לקחת את כל האחים ובני הדודים לבדיקת טופוגרפיה של הקרנית פעם בשנה כל שנה כנוהל קבוע. קפיצות גדולות מידי במרשם המשקפיים אצל בני עשרה או ירידה בחדות הראיה (כלומר שלא ניתן לראות 6/6 גם עם משקפיים) יכולות להיות סימן להתפרצות המחלה.

אין טיפול בקרטוקונוס. ישנו דבר אחד שעדיין בשלבי מחקר ואין לו עדיין אישור FDA והוא נקרא קרוס לינקין. כיום מבצעים את הפרוצדורה ברוב מכוני הלייזר בארץ. קרוס לינקין מחזק את הקשרים בין סיבי הקולגן בקרנית ובכך מחזק אותה ועוצר/מאט את התפתחות המחלה. אפשר לבצע קרוס לינקין מיד עם התפתחות המחלה, אין צורך לחכות.

הקרנית היא סוג של עדשה

הקרנית היא לא העדשה של העין. זהו איבר אחר לגמרי.

אבל הקרנית היא שקופה וקמורה ולכן יש לה כוח אופטי (זה אומר שהיא שוברת קרני אור) כלומר היא סוג של עדשה.

לקרנית יש כוח אופטי של כ-45 דיאופטר. תחשבו על מישהי עם משקפיים במספר 1. עכשיו תכפילו ב-45. כן זה המון.

לכן כל עיוות בקרנית, שריטה או צלקת יכולים להפריע לנו לראות.

מדהים נכון? גם לדעתי.

שתראו רק דברים טובים

מיכל להב רייס
אופטומטריסטית